סטודנטים במכללה חייבים לכתוב שתי עבודות סמינריוניות, אחת בתחום החינוך והשניה בתחום ההתמחות שלהם. תלמידי חינוך מיוחד חייבים לכתוב עבודה אחת בתחום החינוך המיוחד ועבודה שנייה בחוג נוסף. עבודה סמינריונית בחינוך מחייבת רישום לקורס “כתיבת עבודת סמינריונית” בשנה השלישית או הרביעית ללימודים. בשאר החוגים, סטודנטים יכולים לבחור בקורס שמוגדר כסמינריוני ולכתוב עבודה סמינריונית בנושא השייך לקורס. נושא העבודה ועזרה בכתיבתה צריכים להתאם עם מנחה העבודה.
נקודות מרכזיות:
- ניסוח השערת מחקר הוא חלק חשוב מתהליך הכתיבה האקדמי ודורש שימור ומתן הנחיות מדויקות ומעשיות.
- סקירת ספרות אקדמית היא חלק חשוב מתהליך כתיבת השערת המחקר, וכוללת איסוף נתונים ממקורות מהימנים ועדכניים.
- כתיבת עבודת סמינר מחייבת הבנה מעמיקה של הנושא ויכולת להגיד סיפור מתוך המחקר העצמי.
- מחקר תיאורטי ומחקר אמפירי הם שני האופציות העיקריות לניהול המחקר האקדמי, וכל אחת מהן דורשת גישה ושיטות אחרות.
- השלמת השערת המחקר בסיכום מסדר את המחשבות ומסכמת את התוצאות והמסקנות המרכזיות שנמצאות בתוך המחקר.
כתיבת השערות מחקר
השלב הראשון בכתיבת השערת מחקר הוא בחירת נושא המחקר ואיסוף חומר רלוונטי ממקורות מגוונים כמו ספרים, מאמרים ומקורות אלקטרוניים. האיסוף המקיף של החומר מאפשר לכותב לעבוד על השערה מחקרית מדויקת ומקצועית. לאחר מכן, בשיתוף עם מנחה העבודה, יש להגדיר את שאלת המחקר שתיכנס לתוך השערה ולבנות את המבנה העיקרי של השערה. במבנה זה יש להכליל את הראיונות, סקירת הספרות וכלל התובנות החשובות שנמצאות בחומר.
נושאים כלליים של כתיבת השערה מחקרית כוללים את הזדמנות ליצור ידע חדש ממקורות הספרותיים ועריכת אינטגרציה וסינתזה בין המקורות. השערה מחקרית משקפת את המרכז הבניה של המחקר ומסייעת בתהליך התכנון והיישום של שלבים נוספים במחקר. כתיבת השערה מחקרית מחייבת יכולת ביטוי והבנה ברמה גבוהה, כדי לשקף רעיונותיהם של המחקרים הקודמים וליצור תובנות חדשות שיכולות לתרום לתחום המחקר.
כתיבת השערה מחקרית מחייבת יכולת ביטוי והבנה ברמה גבוהה, כדי לשקף רעיונותיהם של המחקרים הקודמים וליצור תובנות חדשות שיכולות לתרום לתחום המחקר.
כתיבת השערות מחקר מתבצעת באופן מהוקדם ככל האפשר במהלך תהליך המחקר, כך שנוכל לוודא כי השאלות הנוספות וההסברים שנודעים במהלך המחקר, יהיו הכי מדויקים ומדויקים מהסתם. השערות המחקר עשויות להשתנות ולהתעדכן במהלך התהליך, כלומר, אין חובה לתת בהם פתרון סופי ומוחלט בהתאם לכתוב המולטמדיה בו נכתבו. בהערכה התיאורטית והמרכזית ביותר, עשויות להיות אפשריות גם השערות אחרות שיכולות להועיל ולתרום לתחום המחקר.
| שם מחקר | משפט סכימה |
|---|---|
| השערות בתחום החינוך | כתיבת השערות מחקר בתחום החינוך מסייעת ליצירת ידע חדש ותובנות מנושאים קיימים בתחום החינוך. |
| השערות עם סקירת ספרות | השערות מחקר עם סקירת ספרות מעניקות ערך מוסף ואפשרות למשוב ועיבוד נתונים למחקר. |
| השערות עם איסוף ראיונות | איסוף ראיונות כחלק מהשערת מחקר מאפשר לקוראים להבין את תהליך המחקר באופן עמוק ומועיל. |
מחקר תיאורטי ומחקר אמפירי
בכתיבת השערה מחקרית תיאורטית, הכותב סוקר את הידע הקיים בנושא המחקר ויכול לבצע השוואה של מושגים, דעות ורעיונות או לסקור ביקורתית נושא מסוים. המחקר עשוי להיות מבוסס על פרקים תיאורטיים ממקורות מרכזיים השייכים לנושא המחקר, ובהם נחקרים ונבחנים הידע והדעות הקיימים. בנוסף, הכותב עשוי להציע פרספקטיבות חדשות או לממש את שאלת המחקר שהוצעה בשלב ההשערה. המחקר יכול להתבצע באמצעות סינתזה וניתוח מקורות מידע קיימים, ולהשתמש בפרקים תיאורטיים ממקורות הספרותיים המתאימים.
במחקר אמפירי, הכותב מבצע מחקר עצמאי ותוכני, במטרה לאמת או לשנות כללים, תחקור יחסים חדשים או לאמת ביסוסיות חוזק נתונים קיימים. המחקר נעשה באמצעות אוסף נתונים איכותי או כמותי, ובאופן העדפתי בשילוב בין שני הסוגים. מחקר אמפירי מספק נתונים חדשים ומקוריים שיכולים לתמוך בשאלת המחקר ולהציע פרספקטיבות חדשות. ניתוח הנתונים והתוצאות מתבצע באמצעות שיטות סטטיסטיות וגרפיות.
שני סוגי המחקר מעניקים הזדמנות למחקר מהידע הקיים וליצירת ידע חדש. מחקר תיאורטי יכול לחקור את הרקע התיאורטי ולסקור את הידע הקיים בנושא, שיכול לספק את הבסיס להבנת הנושא ולהתנהלות המחקר העתידי. מחקר אמפירי, בעת שלבו מבוצעת ניתוח נתונים חדשים, מעניק לחוקר הזדמנות לבחון את הנושא בצורה יישומית ולהיות אמפירי במחקר שלו, תוך בדיקת נתונים ותוצאות בפועל.
שאלת מחקר, תוצאות מחקר ודיון
השאלה המרכזית במחקר תיאורטי היא לרוב מתארת את המניעים לביצוע המחקר ושאלות נוספות שקשורות לנושא. בעת בניית השאלה, על החוקר להבין את התובנות הקיימות ולהביא ליצירת ידע חדש. לאחר השאלת מחקר, החוקר צריך לתאר את הממצאים והתוצאות שנמצאו במחקר, ולדון על פרספקטיבות נוספות שנוצרו מתוך המחקר. ניתן לדון על התוצאות ולהגיד את הדעה שלך על הנושא, ובסיום נדון באפשרויות למעשה ולמחקר עתידי.
למעלה מכל, מחקר תיאורטי ומחקר אמפירי מראים לקורא את התהליך המדויק והמורכב של הבניית השערה מחקרית, הסינתזה בין מקורות המידע והמחקר העצמאי של הכותב. מרכז הבניה והאפשרויות של שתי השיטות משתנות בהתאם לנושא, למסגרת המחקר ולסוג הקוראים שהוא מנכ”ל.
סיכום
בסיכום השערת המחקר, יש לעבור על כל חלקי המבנה ולסכם את המאמר בצורה מקוצרת. בהבנת הנושא, יש להתייחס למבוא התאורטי של השערה ולשיטת המחקר שהועברה.
בהשערה עצמה יש לציין את התובנות המרכזיות מהמחקר ואת ההזדמנות ליצירת ידע חדש. כדאי למקם את שאלת המחקר במקום מרכזי ולציין שימוש במקורות הביבליוגרפית הרלוונטיות.
כמו כן, יש להזכיר שמחקרים נוספים בעתיד עשויים להעמיד לבחינה את שאלת המחקר ולתרום לתחום הנושא. סיכום השערת המחקר מסיים את המאמר בצורה יעילה ומדויקת, מספק לקורא תמצית ממוכנת של התכנים העיקריים שנדונו במחקר.
שאלות נפוצות
מהם הנחיות מעשיות לניסוח השערת מחקר מקצועית ומדויקת?
הנחיות מעשיות לניסוח השערת מחקר מקצועית ומדויקת כוללות בחירת נושא המחקר, איסוף חומר רלוונטי ממקורות מגוונים כמו ספרים, מאמרים ומקורות אלקטרוניים, הגדרת שאלת המחקר ובניית המבנה העיקרי של השערה כולל ראשי פרקים ודרך המחקר המבוקשת. מנחה העבודה יעזור בבניית השערה המותאמת לתחומי החקירה המסוימים.
מהן שלבים הכתיבה בהם יש לבחון אם לבחון כיצד לכתוב השערה מחקרית תיאורטית או אמפירית?
בשלב הכתיבה יש לבחון האם יש לכתוב השערה מחקרית תיאורטית או אמפירית. השערה מחקרית תיאורטית מתבצעת על ידי סקירת הידע הקיים בנושא המחקר, עשוייה לכלול השוואה של מושגים, דעות ורעיונות או לסקור ביקורתית נושא מסוים. לעומת זאת, השערה מחקרית אמפירית מתבצעת על ידי ביצוע מחקר עצמאי, עשויה לכלול ניתוח סטטיסטי של התוצאות והשימוש בשאלונים ותצפיות מובנות.
אילו נושאים כלליים כלולים בכתיבת השערה מחקרית?
נושאים כלליים שכוללים בכתיבת השערה מחקרית כוללים הזדמנות ליצור ידע חדש ממקורות הספרותיים, עריכת אינטגרציה וסינתזה בין המקורות, תיאור ושיטת המחקר הנבחרת, שאלת המחקר, תוצאות המחקר ודיון על התוצאות.
מהם שלבים הכתיבה שבהם יש לעבוד בכתיבת השערת המחקר?
בשלבים השונים שבכתיבת השערת המחקר, יש לבחון ולעבוד על כל חלקי המבנה, לסכם את המאמר בצורה מקוצרת ולהתייחס מחדש למחקר, להוסיף מחקרים עתידיים או בחינה נוספת לשאלת המחקר, לציין את ההזדמנות ליצור ידע חדש ולהזכיר את הרשימה הביבליוגרפית של המקורות הנעשה בהם שימוש.
