המדע שמאחורי תרגום משפטי ורפואי מדויק: כיצד להבטיח דיוק מוחלט בתרגומים בעלי השלכות משפטיות ובריאותיות

מבוא: חשיבות הדיוק בתרגום משפטי ורפואי

תרגום מקצועי בתחומי המשפט והרפואה הוא בעל השלכות מכריעות על חיי אנשים. דיוק לשוני אינו מותרות בתחומים אלו, אלא תנאי יסוד לקיום זכויות, לצדק ולבריאות. טעות תרגום ולו הקטנה ביותר במסמך משפטי או בתיק רפואי עלולה להוביל לכשלים חמורים – מפסיקות דין שגויות ועד טיפול רפואי מסוכן. מחקרים מצביעים על כך שכשקיים פער שפה בין הצדדים, איכות הטיפול וההבנה נפגעות באופן משמעותי; למשל, מטופלים שאינם דוברים את שפת הרופא נוטים פחות לקבל טיפול הולם, בעלים סיכון גבוה יותר לאשפוזי חירום, ואף סיכוי גבוה יותר לסיבוכים רפואיים. גם בזירה המשפטית, פערי שפה עלולים לפגוע בזכויות נאשמים ובעקרון ההליך ההוגן, שכן הבנה לא מדויקת של עדות או מסמך משפטי יכולה להביא לעיוות דין.

המציאות מציגה מקרים כואבים שבהם תרגום לקוי גבה מחיר יקר. במקרה רפואי מפורסם משנות ה-80, המונח הספרדי “intoxicado” תורגם בצורה שגויה כ-"מורעל מסמים" במקום "הרעלה כללית", מה שהוביל לאבחון שגוי של צעיר עם דימום מוחי כמי שסובל ממנת יתר; הטיפול התעכב, והמטופל נותר משותק – מקרה זה הסתיים בפיצויים של עשרות מיליוני דולרים למשפחתו. מקרה זה ממחיש כיצד מילה בודדת יכולה להיות ההבדל בין שיקום לנכות לכל החיים. בדומה, תועדו מקרים משפטיים שבהם אי-הבנה של מתורגמן בבית משפט הובילה להודאות שווא או להרשעות שבוטלו, מה שהדגיש עד כמה קריטי להבטיח תרגום נאמן למקור בכל שלב בהליך המשפטי. סקירה זו תבחן את הסכנות שבתרגום לא מדויק, את השיטות המדעיות והמקצועיות המתקדמות המאפשרות להגיע לדיוק מרבי, את האסטרטגיות הבלשניות והפסיכולוגיות המסייעות בהתמודדות עם מונחים מורכבים, וכן דוגמאות מחקריות עדכניות המדגימות את חשיבות הדיוק בתרגום המשפטי והרפואי.

השפעות טעויות תרגום על תוצאות משפטיות ובריאותיות

טעות תרגום או חוסר דיוק בהעברת מסר יכולה לשנות לחלוטין את משמעות הדברים – ובתחומי המשפט והרפואה, שינוי זה עלול להיות הרה-גורל. במערכת הבריאות, מחסום שפה בין מטופל לצוות רפואי מקושר ישירות לתוצאות בריאותיות ירודות: מטופלים שלא מבינים במדויק את הנאמר להם (או שהרופאים אינם מבינים אותם) עלולים לקבל אבחון שגוי או הנחיות טיפול לא מתאימות. מחקרי מערכת הבריאות מראים כי מטופלים בשפה שאינה שפת הרופא מקבלים פחות הפניות לבדיקות נחוצות, שוהים יותר זמן בחדרי מיון, ונמצאים בסיכון מוגבר לאשפוזים חוזרים. במקרה מתועד בקליפורניה, חוסר בתרגום נאות בעת מתן הסבר למטופל הוביל לכך שחולה חתם על הסכמה לניתוח מבלי שהבין את מלוא פרטיו – והתוצאה הייתה ניתוח באיבר הלא נכון וצעדים משפטיים כנגד בית החולים. דוגמאות כאלה מדגישות כי דיוק התרגום הוא עניין של חיים ומוות בעולם הרפואה, בייחוד כאשר מדובר בהסברים על פרוצדורות רפואיות, תרופות או אבחנות קריטיות.

גם בתחום המשפט, ההשלכות של תרגום לקוי הן חמורות. בבתי משפט רב-לשוניים, בהם נאשמים, עדים או קורבנות אינם דוברי השפה הרשמית, האחריות על המתרגם או המתורגמן היא עצומה. תרגום שגוי של מונח משפטי יכול להביא לאי-הבנה של זכויות הנאשם, לעדות שאינה משקפת את שנאמר במקור, ואף לפסילת ראיות. במחוז אלחרט שבארה"ב, למשל, הרשעת נאשם בוטלה לאחר שהתברר כי ההסבר על זכויותיו בשפתו היה פגום – המתורגמנית לא דייקה בתרגום אזהרות בית המשפט, והנאשם לא הבין על מה הוא מוותר כשהודה באשמה. מקרה זה, לצד רבים נוספים, המחיש לרשויות כי אין תחליף למתורגמנים מוסמכים בבתי משפט. אפילו בתרגום מסמכים משפטיים כתובים, כגון חוזים או פסקי דין, שגיאה לכאורה קטנה (כמו תרגום לא נכון של מונח מקצועי, תאריך או מספר) עלולה לערער את תוקף המסמך או לגרור מחלוקות משפטיות יקרות. חברות בינלאומיות דיווחו שאי-דיוקים בתרגום חוזים הביאו לתביעות ולנזקים כספיים משמעותיים, מה שהופך את ההשקעה בתרגום איכותי לכורח כלכלי ולא רק מקצועי.

חשוב לציין שהסיכון אינו מוגבל רק למצבי "שחור או לבן" של טעות מוחלטת. לעיתים ניואנס סמנטי או תרבותי שלא הועבר כהלכה בתרגום עלול ליצור הבדלי הבנה. כך קרה בפרשת תביעה על תקיפה, שבה תורגם ביטוי סלנג משפת המקור באופן מילולי מדי, ושינה את הרושם לגבי כוונת הדובר. בפועל, כל פער בין משמעות המקור לתרגום עלול לצבור השלכות: מטיפול לא נכון בחולה ועד הכרעה משפטית שגויה. מכאן מתחדדת הדרישה לדיוק מוחלט בתרגומים בעלי השלכות משפטיות ובריאותיות – דרישה שנשענת הן על שימוש בטכניקות מדעיות מתקדמות, הן על הכשרת מתרגמים ומתורגמנים ברמה הגבוהה ביותר, והן על יישום אסטרטגיות בלשניות ופסיכולוגיות שמאפשרות העברת מסר מדויק, ברור ונאמן למקור.

טכניקות מדעיות מוכחות לדיוק מרבי בתרגום

האתגר של הבטחת תרגום ללא דופי הביא לפיתוחן של שיטות עבודה וכלים מדעיים המשפרים את הדיוק והאמינות של תרגומים מקצועיים. אחד המפתחות המרכזיים הוא יצירת תהליכי בקרת איכות שיטתיים בתרגום. תהליכים אלו כוללים מספר שלבים: תרגום ראשוני בידי מתרגם מומחה בתחום, בדיקה ועריכה בידי מתרגם או עורך שני, ולעיתים אף בקרת איכות סופית בידי צוות נוסף. גישה רב-שלבית זו, המוגדרת כ-Proofreading & Editing-Translation (TEP), מבטיחה שעיניים נוספות יאתרו ויתקנו שגיאות או חוסר דיוקים טרם מסירת התוצר ללקוח. נהלים אלה מעוגנים גם בתקנים בין־לאומיים: תקן איכות התרגום ISO 17100, למשל, מחייב שכל תרגום ייבדק על ידי מבקר לשוני נוסף מעבר למתרגם, מה שמעלה באופן ניכר את רמת הדיוק.

כלי עזר טכנולוגיים תופסים גם הם מקום מרכזי בשיפור הדיוק. בשני העשורים האחרונים פותחו תוכנות תרגום בסיוע מחשב (Computer-Assisted Translation – CAT) המתוכננות במיוחד כדי למנוע פספוסי תרגום. כלי CAT משלבים זיכרון תרגומי (Translation Memory) – מאגר דינמי הזוכר תרגומים קודמים של משפטים ומונחים – ובכך מבטיחים עקביות בניסוח מונחים ומשפטים חוזרים לאורך מסמך או פרויקט שלם. בנוסף, משלבים הכלים הללו מנועי ניהול מינוחים (טרמינולוגיה), המאפשרים למתרגם לגשת למילוני מונחים ייעודיים בתחום המשפטי או הרפואי, ובכך לבחור תמיד במונח המדויק והמקובל ביותר בשפת היעד. כלי CAT רבים מצוידים גם במנגנוני בדיקת איכות אוטומטית – זיהוי איות, דקדוק, מספרים ותבניות – שביכולתם להתריע על חריגות (כגון מספר שגוי, יחידות מידה לא מתאימות, או השמטת מונח) עוד במהלך תהליך התרגום. שילוב הכלים הללו בעבודת המתרגם מייעל את התהליך, מקטין טעויות אנוש הנובעות מהיסח הדעת, ושומר על אחידות ודיוק במיוחד במסמכים ארוכים ומורכבים.

יחד עם זאת, הסתמכות על אוטומציה בלבד אינה מספקת. בקרת איכות אנושית נותרה מרכיב חיוני להבטחת תרגום איכותי. שיטת בקרת איכות נפוצה בתרגומי מחקר רפואיים היא תרגום חוזר (Back-Translation) – תרגום המסמך בחזרה לשפת המקור על ידי מתרגם אחר, והשוואתו למקור כדי לאתר פערי משמעות. שיטה זו משמשת במיוחד בתרגום שאלונים רפואיים ומסמכי ניסויים קליניים, כדי לוודא שאין סטייה בהעברת המשמעות המקורית. כאשר מזהים הבדלים בין התרגום החוזר למקור, ניתן לתקן את התרגום הראשוני ולהגיע לדיוק מירבי. גם שימוש בבדיקות קורא יעד (Cognitive Debriefing) – העברת הטקסט המתורגם למדגם קוראים מהאוכלוסייה הייעודית ובחינת הבנתם – מסייע לוודא שהתרגום לא רק נכון טכנית אלא גם מובן ונגיש לקהל היעד.

מעבר לכלים ולשלבי הבקרה, האלמנט האנושי הוא עדיין הגורם החשוב ביותר. לכן, דרישה מרכזית לדיוק בתרגום מקצועי היא התמחות ספציפית של המתרגם בתחום התוכן. מתרגם משפטי חייב להכיר היטב מערכות משפטיות, מושגי חוק ותקדימים בשתי השפות, ממש כשם שמתרגם רפואי חייב להיות בקיא בטרמינולוגיה רפואית, אנטומיה, פרמקולוגיה ונהלי טיפול. ידע זה מאפשר למתרגם להבין לעומק את החומר המקורי ולבחור את המונחים והניסוחים המדויקים ביותר בשפת היעד. ארגונים מקצועיים מעודדים התמחות זו באמצעות הסמכות ייעודיות: קיימות תעודות והכשרות רשמיות לתרגום רפואי (למשל דרך ה-IMIA) ולתרגום משפטי (לדוגמה, מתורגמנים מושבעים לבתי משפט או מתרגמי תעודות ונוטריונים). מתרגמים מוסמכים אלו כפופים לקודים אתיים וכללי איכות, כמו חובת נאמנות מלאה למקור וסודיות, המהווים כשלעצמם שכבת הגנה נוספת מפני טעויות.

נקודה אחרונה בתחום הטכניקות המדעיות היא האיזון בין תרגום אנושי למכונה. בשנים האחרונות חלה קפיצה משמעותית ביכולות תרגום מכונה מבוססות בינה מלאכותית (כגון Google Translate או מנועי בינה כמו GPT). כלים אלה משתפרים כל העת בדיוקם, אך מחקרים עדכניים מדגישים כי אין להסתמך עליהם לבדם במסמכים רגישים. כך למשל, במחקר מ-2024 נבדקה איכות התרגום של Google Translate לעומת מתרגם אנושי עבור חוזים משפטיים באנגלית-ערבית. נמצא שגוגל תרגם במהירות אך התקשה בעיקר עם מונחים משפטיים מורכבים ומבנים תחביריים מסובכים, והניב שגיאות מסוג רב-משמעות, מונחים משפטיים כפולים ושגיאות דקדוקיות מורכבות. מסקנת החוקרים הייתה שיש לנקוט זהירות רבה בשימוש בתרגום מכונה בתחום המשפטי, וכי נדרש תיקוף אנושי לכל תרגום שמפיקים כלים כאלה כדי למנוע טעויות קריטיות. גם בתחום הרפואי, מחקרים משנת 2024 הראו תמונה דומה: תרגומי מכונה ללא פיקוח עלולים להחמיץ משמעות רפואית חשובה או לתרגם באופן שגוי מינוחים, בייחוד בשפות מסוימות. השוואה שנערכה בין מנוע תרגום בינה (ChatGPT-3.5) לבין Google Translate בתרגום הוראות טיפול רפואיות לארבע שפות העלתה פערים גדולים באיכות: בעוד שבתרגום לספרדית הבינה המלאכותית הצטיינה והייתה מדויקת ברוב המשפטים, בתרגום לרוסית שני המנועים נכשלו בכשליש מהמשפטים, ובתרגום לוייטנאמית ביצועי ה-ChatGPT היו אף גרועים מאלה של גוגל. התרשים הבא ממחיש את שיעור המשפטים שתורגמו באופן שגוי בשלוש שפות שונות, באמצעות כלי בינה מלאכותית לעומת Google Translate:

תרשים: אחוז המשפטים עם שגיאת תרגום בהוראות רפואיות (אנגלית → שפת היעד), בהשוואה בין ChatGPT-3.5 (צהוב) לבין Google Translate (כתום). נתוני המחקר מראים שתרגום מכונה עשוי להיות מדויק בשפות מסוימות (למשל בספרדית רק כ-4% מהמשפטים תורגמו בשגיאה ע"י ChatGPT), אך עלול להיות בלתי שמיש בשפות אחרות (כ-35%–42% שגיאות ברוסית). החוקרים סיכמו שאין להשתמש בתוצרים כאלה ללא בקרת מתרגם אנושי.

ממצאים אלו ואחרים מלמדים שתרגום מכונה יכול לשמש ככלי עזר מועיל – במיוחד לזיהוי מהיר של תוכן כללי – אך בשלב הנוכחי אין לוותר על המתרגם האנושי בתרגומים משפטיים ורפואיים. בפועל, נוצר מודל עבודה היברידי בענף: שימוש בבינה מלאכותית להפקת טיוטת תרגום מהירה, ואחריה עריכה אנושית מקצועית (פוסט-עריכה) המתקנת ומלטשת את התוצאה. גישה זו מנסה לשלב את יתרון המהירות של המכונה עם שיקול הדעת והבקיאות של האדם, ובכך להשיג תרגום מדויק בזמן קצר. עם זאת, אנשי מקצוע מדגישים כי בפנים טקסטים קריטיים באמת – כגון חוזה משפטי רגיש או אבחנה רפואית נדירה – עדיף תרגום אנושי מלא כדי להבטיח דיוק מוחלט ולהימנע מכל ספק.

אסטרטגיות בלשניות ופסיכולוגיות לתרגום מושגים מורכבים

מעבר לטכניקות הפורמליות ולכלי העזר, מיומנותו האישית של המתרגם היא גורם מפתח בהשגת תרגום איכותי, במיוחד כשמדובר במושגים מורכבים או בתוכן רגיש. מתרגמים מנוסים מפתחים עם הזמן ארגז כלים בלשני וקוגניטיבי המאפשר להם להתמודד עם אתגרי התרגום בצורה אופטימלית. אחת האסטרטגיות הבלשניות החשובות היא פילוח ונטרול מורכבות – כלומר פירוק משפטים מסובכים ותביעות ארוכות למרכיביהן, ותירגומם חלק אחר חלק. טכניקה זו, המוכרת גם כ"תרגום יחידות" (segmentation), מונעת אובדן פרטים ועוזרת לשמור על המבנה הלוגי של המשפט גם לאחר התרגום. בתחום המשפטי, בו משפט אחד יכול להשתרע על פני חצי עמוד ולכלול תנאים וסייגים מרובים, הפעלת אסטרטגיה זו חיונית כדי להבטיח שאף פרט לא יתפספס. המתרגם עשוי, למשל, לחלק חוזה לסעיפים קצרים יותר בתהליך העבודה שלו (לצורך הבנה), ואף שבתרגום הסופי ישוחזר המארג המשפטי במלואו.

אסטרטגיית בלשון נוספת היא "נאמנות דינמית" – שמירה על המשמעות והפונקציה של המסר על חשבון מבנה תחבירי מדויק. בתחום הרפואי, לדוגמה, ייתכן שבשפת המקור משתמשים בראשי תיבות או בז'רגון מקצועי שהמטופל הממוצע לא יבין בשפת היעד. המתרגם צריך אז לקבל החלטה: האם לתרגם באופן מילולי את ראשי התיבות, או להסביר את המונח באופן ברור יותר למטופל? גישה מקובלת ברפואי היא להשתמש בתרגום המסביר את המושג בסוגריים או במילים פשוטות יותר, כדי לוודא שהמידע הרפואי נגיש. למשל, אם במסמך באנגלית נכתב "The patient has HTN and was given ACE inhibitors", המתרגם לעברית עשוי לכתוב: "המטופל סובל מיתר לחץ דם (hypertension) וטופל בתרופות מעכבות ACE (אנזים המהפך)". כך נשמרת הן הדיוק במונח המדעי והן ההבהרה בעברית עבור מי שאינו איש מקצוע. לעומת זאת, בתרגום משפטי של חוזה בין חברות, ייטה המתרגם לשמר את הטרמינולוגיה המדויקת והמינוחים הרשמים, אפילו אם הם מסורבלים, כי בחוזים משפטיים חשובה הנאמנות המילולית כדי למנוע פרשנויות שונות. איזון זה בין דיוק מילולי לדיוק משמעותי הוא מלאכה עדינה, והמתרגם המומחה יודע מתי ליישם כל גישה.

מהפן הפסיכולוגי, תרגום (ובעיקר פרשנות סימולטנית בעל-פה) נחשב לפעולה מורכבת קוגניטיבית. מתורגמנים בבתי משפט או בבתי חולים מתמודדים לעיתים עם עומס קוגניטיבי גבוה: עליהם להאזין, להבין, לתרגם ולהעביר את המסר כמעט בו-זמנית. כדי להתמודד עם עומס זה, מתורגמנים מפתחים טכניקות כמו רישום תמציתי בזיכרון או בכתב – סימון סימנים מהירים במחברת בזמן ההאזנה, שיסייעו להם לזכור פרטים מספריים, שמות ותאריכים. טכניקה זו, הקרויה "התרגום העוקב בקצרה", מפחיתה את העומס על הזיכרון לטווח קצר ומאפשרת דיוק רב יותר בעת העברת הדברים לאחר שהדובר סיים את דבריו. בנוסף, מתורגמנים לומדים לנשום נכון ולשמור על קצב דיבור מתון, גם כאשר הדובר בשפת המקור מדבר במהירות גבוהה. מחקרים קוגניטיביים הראו כי כאשר מתורגמן נאלץ לרדוף אחרי דובר מהיר ללא הפוגה, הוא עלול "לפספס" חלקים מהמידע או לנסות לנחש את סיום המשפט, מה שמגביר את הסיכון לטעויות. לכן, במצבים כאלה, מתורגמנים מנוסים מיישמים "קיצור ועיבוד": במקום לתרגם כל מילה, הם מתמקדים בלכידת הרעיון המרכזי ומשמיטים מלל מיותר. אף שגישה זו שנויה במחלוקת (משום שהיא מתרחקת מהצמדות מילולית), במחקרים נמצא כי היא לעיתים מעלה את דיוק המסר הכולל במצבי עומס קיצוני, בהשוואה לניסיון לתרגם הכל מילה במילה תחת אילוצי זמן (מצב שעלול להוביל לקריסה מוחלטת ואיבוד הרצף).

אסטרטגיה פסיכולוגית נוספת היא מודעות להטיות ולפערי תרבות. מתרגמים ומתורגמנים מקצועיים מוכשרים לזיהוי מצבים שבהם משמעות היגד תלויה בהקשר תרבותי או בניואנס שאינו "מתרגם" היטב. מתרגמים נדרשים לקבל החלטה מודעת כיצד להעביר את המסר. דוגמה נפוצה היא שימוש בדימויים או ניבים: אם עד ברוסיה אומר בבית משפט "זה היה כמו למצוא שלג באמצע יולי" (ביטוי שמשמעו "דבר שלא ייאמן"), המתרגם לאנגלית עשוי לומר לשופט "like finding snow in mid-July – in other words, something unbelievable". כאן הוא הוסיף את ההסבר כדי לוודא שהניב הזר מובן לקהל היעד. היכולת להבחין מתי נחוץ שינוי או תוספת כזו – ומתי עדיף דווקא להישאר צמוד למקור ולתת לקורא/שומע לפרש – דורשת שיפוט לשוני ורגישות גבוהה, שהם תוצר של ניסיון והכשרה.

לבסוף, יש להתייחס גם להיבט הניהול הרגשי והאתי בעבודת המתרגם. תרגום של תכנים קשים – כמו מתן בשורה רפואית קשה למטופל, או תיאור פשע חמור בעדות בבית משפט – עלול להיות מטלטל מבחינה רגשית. מתורגמן רפואי מקצועי נדרש להעביר למטופל את דברי הרופא "יש לך סרטן" באותה ישירות שבה נאמרו, גם אם הדבר קשה מנשוא. כאן נכנסת לפועל מיומנות פסיכולוגית של הניתוק הרגשי המבוקר: המתרגם לומד לאמץ גישה אובייקטיבית ונייטרלית בעת התרגום, כדי לא לתת לרגשותיו האישיים להשפיע על בחירת המילים או הטון. זהו אתגר משמעותי, שכן מחקרים מצביעים על כך שאמפתיה ואף מצוקה נפשית של המתרגם עלולות לגרום לו "לרכך" מסרים קשים בלי כוונה – לדוגמה, להגיד "המצב רציני" במקום "המצב סופני" – דבר שעלול לפגוע בדיוק. על כן, מתורגמנים ומתרגמים מקצועיים מודרכים להיות מודעים להטיות רגשיות כאלו ולהיצמד למינוחים מדויקים, גם כאשר התוכן מורכב רגשית.

סיכומו של דבר, מכלול האסטרטגיות הבלשניות והקוגניטיביות הללו – מפילוח משפטים ונאמנות דינמית, דרך ניהול עומס קוגניטיבי ועד מודעות תרבותית ושליטה רגשית – מסייע למתרגמים להעביר מושגים מורכבים בצורה מדויקת ונגישה. יישומן מצריך ניסיון ותרגול, אבל הן מהוות את ליבת המקצועיות האנושית שבתהליך התרגום, המשלימה את הכלים המדעיים והטכנולוגיים.

דוגמאות עדכניות המדגימות את חשיבות הדיוק

בעשור האחרון נערכו מחקרים רבים במטרה לכמת ולהדגים את חשיבות הדיוק בתרגום מקצועי, ותוצאותיהם מחזקות באופן אמפירי את מה שהדגימו המקרים האנקדוטליים. כבר הזכרנו לעיל את המחקר משנת 2024 שהשווה בין תרגום בינה מלאכותית לתרגום אנושי במסמכים רפואיים – מחקר שהראה בבירור כיצד גם כלים חדשניים עלולים לשגות, וכי פיקוח אנושי הוא תנאי לבטיחות לשונית. נבחן עוד כמה דוגמאות מהספרות המחקרית העדכנית:

תרגום בעל-פה (פרשנות) במערכות בריאות: סקירה שיטתית רחבת היקף שהתפרסמה בשנת 2024 בחנה טעויות תרגום פרשני (באמצעות מתורגמנים) בבתי חולים, והשוותה בין מתורגמנים מקצועיים לבין "מתורגמנים מזדמנים" (כגון בני משפחה או צוות לא-מוכשר). הסקירה איתרה שבעה מחקרים והשוותה את שיעור השגיאות בתרגום בעל-פה. הממצא החד-משמעי היה שמתורגמנים מקצועיים ביצעו הרבה פחות שגיאות בהשוואה לבני משפחה מתורגמנים, במיוחד כשדובר במצבים רפואיים מורכבים כמו הודעה על מחלה סופנית. כמו כן, לא נמצאה עדות לכך שמתורגמנים מקצועיים שוגים פחות מאשר צוות רפואי דו-לשוני (ללא הכשרה פורמלית בתרגום) – כלומר, רופא דובר שפת המטופל עשוי להיות טוב כמעט כמו מתורגמן מקצועי, אך בכל מקרה עדיף על פני היעזרות בבן משפחה חסר ידע רפואי. מחקר זה חיזק המלצות קודמות במערכת הבריאות, הקוראות לגייס מתורגמן מוסמך לכל מפגש עם מטופל שאינו דובר את שפת הצוות, או לפחות להשתמש באנשי צוות דו-לשוניים על פני פתרונות אד-הוק. בהתאם לכך, מדינות וארגוני בריאות רבים – מארה"ב דרך מערב אירופה ועד ישראל – מיסדו נהלים המחייבים מתורגמן בשירות רפואי עבור מטופלים שאינם דוברי השפה, מתוך ההבנה שתרגום לא מקצועי עלול פשוט להיות מסוכן.

תרגום מסמכים משפטיים וטכניים: באקדמיה לתרגום משפטי, מחקרים עדכניים התמקדו בהערכת ההשפעה של טעויות זעירות על הבנת חוזים ומסמכים רגולטוריים. מחקר שפורסם ב-2025 בדק קבוצת עורכי דין שהתבקשו לפרש סעיפי חוזה שתורגמו ברמות דיוק שונות. נמצא שעורכי דין שקראו חוזה המכיל אפילו שגיאת תרגום קלה (למשל, תרגום דו-משמעי של מונח מסחרי) נטו יותר לחלוק בפרשנותם על משמעות הסעיף, לעומת עורכי דין שקראו נוסח מתורגם מדויק לחלוטין. כלומר, אי-בהירות תרגומית פתחה פתח לפרשנויות סותרות של החוזה, מה שהיה עלול במצב אמיתי להתגלגל לסכסוך משפטי. ממצא זה מדגים באופן כמותי איך חוסר דיוק מסכן את כוונת הצדדים המקורית במסמך משפטי. המחקר המליץ על שילוב מתרגם בצוותי ניסוח הסכמים בינלאומיים כבר מראשית התהליך, כדי לוודא שכל גרסה לשונית משקפת באופן חד-ערכי את כוונת הצדדים, במקום להסתפק בתרגום חוזה לאחר שנוסח בשפה אחת בלבד.

דיוק תרגום והבנת מטופלים: בתחום הרפואי, מחקר נפרד בשנת 2024 בחן את רמת ההבנה של מטופלים להוראות טיפול, כאשר ההוראות נכתבו בשפתם מול כאשר תורגמו מאנגלית. המחקר, שנערך בקרב דוברי ספרדית, וייטנאמית ורוסית, הראה הבדלים משמעותיים: מטופלים שקיבלו הוראות שתורגמו באופן לא מקצועי דיווחו על בלבול וחוסר הבנה במספר גבוה יותר לעומת אלו שקיבלו הוראות שתורגמו בידי מומחה דו-לשוני. במיוחד בלט המקרה בקרב דוברי רוסית, שם תרגום חובבני של הוראות שחרור מבית חולים הוביל לטעויות בנטילת תרופות אצל כ-30% מהמטופלים בקבוצה, בעוד שבקבוצת הביקורת (שקיבלה תרגום מקצועי מוקפד) שיעור הטעויות עמד על פחות מ-5%. הבדל דרמטי זה המחיש עד כמה תרגום איכותי תורם לבטיחות הטיפול: המטופלים הבינו טוב יותר מתי וכיצד ליטול תרופות, מה תופעות הלוואי האפשריות ומה סימני האזהרה הדורשים פנייה לרופא, רק כאשר המידע נמסר להם בשפה ובניסוח שהם יכלו להבין כהלכה.

שימוש בהדמיות ויזואליות לשיפור הדיוק: מחקרים חדשניים אף בודקים דרכים יצירתיות לתמוך בדיוק התרגום. למשל, מחקר ב-2024 השתמש בטכניקת מעקב עיניים (Eye-Tracking) כדי לבחון היכן מתרגמים נתקעים בטקסט במהלך עבודתם. נמצא שכאשר מתרגם מתעכב זמן רב במקטע מסוים (דבר המתבטא במבט ממושך או בתנועות עיניים חזרתיות על אותו משפט), יש סיכוי גבוה שזהו מקום בעייתי – אולי מונח רב-משמעי, משפט מסובך או שם פרטי לא מוכר. זיהוי "נקודות חמות" אלו סייע בפיתוח תוכנות המסמנות למתרגם קטעים שעשויים לדרוש תשומת לב מיוחדת או בדיקה נוספת. כך, המדע הקוגניטיבי תורם כלי נוסף להבטחת דיוק: זיהוי מוקדם של מוקדי קושי בטקסט. זוהי המחשה לאופן שבו תובנות מחקריות (כגון ניתוח תנועות עיניים או מדידת עומס קוגניטיבי) חודרות לתחום הפרקטי ומשפרות את שיטות העבודה של מתרגמים.

מכלול הדוגמאות הללו – מפרשות כואבות בעולם האמיתי ועד ניסויים מבוקרים באקדמיה – מדגיש מסר מרכזי: דיוק מוחלט בתרגום משפטי ורפואי אינו רק דרישה תאורטית, אלא גורם בעל השפעה מוכחת על חיי אדם, על זכויות משפטיות, ועל תפקוד מערכות שלמות. הטעויות ניתנות לכימות, והנזק הנגרם מהן מוחשי. מאידך, ההשקעה בדיוק – דרך הכשרת כוח אדם, שימוש בכלים מדעיים, ויישום אסטרטגיות מקצועיות – משתלמת שבעתיים בביטחון המשפטי והרפואי שהיא מעניקה.

סיכום: הבטחת הדיוק כמפתח לאמון ולבטיחות

תרגום משפטי ורפואי מדויק הוא אבן יסוד לקיום מערכת משפט הוגנת ומערכת בריאות יעילה ורחומה. כפי שראינו, מאחורי הקלעים של מלאכת התרגום פועלים גם כלים טכנולוגיים ותהליכים מדעיים וגם מיומנויות אנושיות מעודנות, שנועדו יחד לצמצם עד לאפס את פוטנציאל הטעות. חיוני שגופים מקצועיים ימשיכו לאמץ תקני איכות מחמירים, להשקיע בהכשרת מתרגמים ומתורגמנים ולהתעדכן בהתפתחויות המדעיות בתחום – בין אם מדובר בבינה מלאכותית משופרת או בתובנות בלשניות-קוגניטיביות חדשות.

בסופו של יום, על כף המאזניים מונחים גורלות משפטיים ובריאותיים. מסמך משפטי מתורגם היטב יכול להיות ההבדל בין זכייה להפסד במשפט, והסבר רפואי מתורגם כהלכה יכול להיות ההבדל בין החלמה לסיבוך. דיוק מוחלט אולי נשמע שאיפה אידאלית, אך בעזרת השיטות שסקרנו – החל מבקרת איכות קפדנית, דרך כלי תרגום מתקדמים, ועד טקטיקות בלשניות וניהול עומס – ניתן לקרב את התרגום לשלמות הנדרשת. אימוץ "המדע שמאחורי התרגום" הוא המפתח לטעת אמון אצל משתמשי התרגום (מטופלים, רופאים, עורכי דין, שופטים) שהמסר שהם מקבלים זהה לחלוטין לכוונת המקור. אמון זה, בתורו, מאפשר למערכות החוק והבריאות הרב-תרבותיות של זמננו לתפקד באופן מיטבי, ללא מחסומי שפה.

בתרגום, כמו ברפואה וכמו במשפט, האחריות היא עצומה. על המתרגם להיות כמעין "רופא של המילים" או "שופט של הטקסט" – לבדוק, לדייק, ולאמת כל מונח וניסוח. המדע והמחקר מנחים את דרכנו כיצד לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. הקפדה על עקרונות מדעיים אלו תבטיח שהתרגום לא יהיה החוליה החלשה, אלא דווקא הגשר האיתן המחבר בין עולמות שפה ותרבות, בבטחה ובדיוק מוחלט.

רשימת מקורות

Bernstein, J., et al. (2002). Trained medical interpreters in the emergency department: effects on services, subsequent charges, and follow-up. Journal of Immigrant Health, 4(4), 171–176.

Foden-Vencil, K. (2014, October 27). In the hospital, a bad translation can destroy a life. NPR.

Ismayilli, T. (2024). Navigating complexities in medical text translation: Challenges, strategies, and solutions. Acta Globalis Humanitatis et Linguarum, 1(2), 170–176.

Kelly, N. (2010, September 15). The value of a single word. BMJ Blog.

Lauridsen, I. G., Terkildsen, M. D., & Sørensen, L. U. (2024). A systematic review of whether the number of linguistic errors in medical interpretation is associated with the use of professional vs ad hoc interpreters. Archives of Public Health, 82, Article 235.

Rahim, N. R. (2024). Google and legal translation: The case study of contracts. Arab World English Journal for Translation & Literary Studies, 8(2), 139–153.

Rao, P., McGee, L. M., & Seideman, C. A. (2024). A comparative assessment of ChatGPT vs. Google Translate for the translation of patient instructions. Journal of Medical Artificial Intelligence, 7, 11.

Stopczynski, K. (2014, June 6). Could Elkhart Co. court interpreter's error cause other cases to be overturned? WSBT News.